הערה: כל הכתוב כאן נוגע לדיונים בכל מקום בו אני כותב (אישתון, אישתון אקספרס פייסבוק, טוויטר וכולי).
התגובות לא מפורסמות מיידית אלא עוברות אישור (אישור – לא סלקציה). לעיתים יכול לקחת יום עד אשר אני מתפנה לאשר תגובות ואם התגובה שלכם הכילה מידע שאני צריך לבדוק או לעדכן בפוסט כלשהו, אז אני משאיר אותה בלתי-מאושרת, עד שאני מתפנה לעדכן (בשביל לא לשכוח).
מה בכל זאת לא יפורסם:
אישתון אקספרס – בנוסף לחוקים שמיד תקראו, היות ו'אישתון אקספרס' מביא תקצירים מהתחקירים המופיעים ב'אישתון' למען קוראים המתקשים עם טקסטים ארוכים, אפשר שיוסרו או יצומצמו תגובות העוסקות במידע המופיע בתחקיר המלא (שבחרתם שלא לקרוא).
1) תקיפה של הטוען במקום הטענה – "תקיפה" במובן הדיוני. אין לערב את המתדיינים עצמם בדיון – לחיוב או לשלילה
2) תקיפה של הטענות ללא תימוכין – בכל מה שקשור לנתונים מדידים, יש להציג לינקים למקורות של המידע הגולמי
3) תקיפה לשם התקיפה – גזענות סקסיזם וכדומה, גם כלפי אנשים או קבוצות שאינם חשופים לדיון, מלבד כאשר מדובר בהומור
4) ריבוי תגובות מוגזם – לדוגמה עשר תגובות שחוזרות על עצמן פחות או יותר, או שבירה של תגובה של 30 שורות לעשר תגובות של 3. תרכזו את מה שיש לכם לומר, אחרת זה מבחינתי ספאם שמפריע לרצף הדיון.
5) תגובות אשר משווקות דבר כלשהו (כולל מוצרים, מפלגות, תנועות, אתרים וכולי).
6) תגובות אשר אינן רלוונטיות לתוכן של הפוסט
7) אין להשאיר תגובות פגע וברח – בסגנון "לא מעניין" "קישקוש" או קצרצרים שכאלה המעבירים ביקורת על הטקסט, אך באופן רדוד וללא הסבר שניתן להשיב עליו.
8) תגובות אשר תוקפות את עצם החקירה או התזמון של פרסומה – אני בוחר מה לחקור על פי הסקרנות שלי וטיפים שאני מקבל מקוראים ומקורות. התיזמון נובע ממתי שסיימתי את התחקיר בלבד. בזה נגמר הדיון על איך העזתי לחקור את X או למה חקרתי אותו כשצריך לחקור את Y או למה פרסמתי את זה כל כך קרוב ל Z.
9) תגובות מבולגנות מידי – 300 סימני קריאה, שבירת שורות כל שתי מילים, הדגשה על ידי חזרה על אותיותתתת וכדומה. זו צנזורה סגנונית, אבל אני צריך לקרוא ולהגיב להרבה מאוד אנשים ואלו מספר דברים קטנים שמפריעים לי בקריאה.
10) לא ניתן לעקוף את החוקים האלה עם תגובה שמכילה רק לינק, כאשר הלינק מוביל למקום בו החוקים אינם מוקפדים (לדוגמה תגובה המכילה לינק לאתר גזעני, תמחק כאילו הציגה את המידע הגזעני בעצמה, שכן בפועל זה אותו הדבר).
גם אם תגובה תכיל רק הפרה חלקית של החוקים הללו, היא תמחק במלואה.
"התגובה שלי נמחקה!" – האם זה בגלל שאישתון דיקטטור מרושע וצבוע שכל הזמן מדבר על שקיפות אבל לא מוכן לשמוע מה שלא מתאים לתפישת העולם שלו ועוסק בסתימת פיות?
כן. זה בדיוק בגלל זה.
(זאת אומרת – לא. זה בגלל החוקים שלמעלה. אבל אני מניח שאם אתם עדיין שואלים את השאלה הזאת, גם אחרי שקראתם את החוקים, אז לא תאמינו לי גם ככה)
"נחסמתי מלהגיב!"
כנראה שעברת על החוקים באופן שיטתי או – במקרים חריגים – עברת עליהם באופן חד פעמי אבל בצורה וולגרית מן הרגיל. אם אתם חושבים שלא הובנתם או משהו, אתם מוזמנים "להגיש ערר" בהודעה ישירה בפייסבוק של הבלוג.
נכון ל-17.9.2013 ישנם 15 משתמשים חסומים לתגובות. כל חסום חדש משחרר את החסום הישן ביותר. חסימה בבלוג לא מוחקת תגובות עבר. חסימה בפייסבוק מעלימה את כל התגובות וזה לא קשור אלי אלא לקוד שלהם.
תגובות בנושאי שפה
תגובות של תיקונים לשוניים מתקבלות בברכה (אני משתדל חבר'ה, אבל אני עושה הרבה שגיאות של הומופוניה – מאיית מילה כמו אחרת שנשמעת אותו הדבר – למרות שאני יודע מה האיות הנכון. כנראה סוג של דיסלקציה לא מאובחנת. כמו כן אני עובד לבד וקשה למצוא שגיאות בטקסט שאתה בעצמך כותב). הבלוג, יחסית, עמוס בתגובות ואני גם לא רואה את הערך של להנציח את התגובות הללו לאחר התיקון, לכן, לאחר כמה שעות וכמובן לאחר שנעשו התיקונים, התגובות הלשוניות נמחקות או נערכות כך שנשאר רק החלק מהן שלא קשור לתיקונים.
תגובות חיוביות
כמו כן, אני בדרך כלל לא מגיב לתגובות חיוביות (דהיינו "אחלה פוסט!"). אני קורא את התגובות הללו, זה עושה לי משהו נעים בהיבריס ובדיוק בגלל זה, אני חושב שזה מספיק שהם שם ולא מעבר. אני לא רוצה להרגיש שאני משווק את עצמי בשום צורה. אבל תודה באופן כללי. למרות הכל, זה עדיין ממריץ אותי להמשיך ולכתוב.
לקללות ואיומים (לפניה בנושאים סודיים או רגישים, או לשליחת מידע באופן אנונימי – לחצו כאן):
eishton@gmail.com